החלטה בתיק ת"א 3485-09

1.         ביום ז תשרי תשע"ב (5.10.11), ניתנה על ידי החלטה שנוסחה הסופי נשלח לצדדים ביום יא תשרי תשע"ב (9.10.11), בעניין בקשה 45, שבה דחיתי את הבקשה להעברת כונס הנכסים, עו"ד ערן פרזנטי, והמומחה מר יואב זילברשטיין, מטעמו, מתפקידם, מחמת חשש ממשי למשוא פנים (להלן - "ההחלטה").

2.         בפיסקה 211 להחלטה, נקבע לוח זמנים לפיו, יגישו הצדדים את תגובותיהם ביחס לבקשה 44, עד ליום 23.10.11, והכונס יגיב עד ליום  27.10.11. מועד הדיון נקבע ליום ראשון, ב חשוון תשע"ב (30.10.11) שעה 15:00.

3.         ב"כ הנתבעים הגישו בקשה דחופה, בעקבות ההחלטה האמורה, להשעות את לוח הזמנים לבירור בקשה 44, עד להכרעת בית המשפט העליון בבר"ע שבכוונת הנתבעים להגיש, ולחילופין, להוסיף 21 יום למועדים הקבועים בפיסקה 211 להחלטתי האמורה.

4.         במסגרת הנימוקים שעליהם מבוססת הבקשה, טענו הנתבעים, באנלוגיה לפסלות שופט, בסעיף 14 לבקשה, כי "הרי שהכלל הוא שהדיון נפסק עד להכרעה בערעור. החריג לכלל הוא שאין עוצרים את הדיון לתקופת הערעור (ראה תקנה 471ג רבתי לתקנות סדר הדין האזרחי)" (ההדגשה במקור).

5.         ב"כ הנתבעים (עורכי הדין בלום, קוזלובסקי ושניידר) ערים לכך כי קבעתי שתפקיד הכונס אינו כתפקיד שופט, אולם "אין, איפוא, מניעה לאמץ את ההסדר הנוהג ביחס לפסלות שופט (ובכלל זה גם את העיקרון בדבר הפסקת הדיון עד הכרעה בערעור) גם ביחס לכונס שלפנינו, משום שהוא ממלא תפקיד שבו הוענקו לו גם סמכויות מעין שיפוטיות" (סעיף 17 לבקשה).

6.         ב"כ הנתבעים ערים לכך שכאשר דוחים מועד דיון יש לשקול גם את מידת הדחיפות, מנקודת מבטו של הצד האחר, ועל כן, הם מציינים, בסעיף 21 לבקשתם, כי "ה'השעיה' המבוקשת לתקופת הערעור אינה כרוכה בתוספת נזק כלשהו למאן דהוא. הליכי הכינוס בפני הכונס מתנהלים כבר מאז פברואר 2011 והתקיימו במשך 47 ישיבות תמימות. לפי אמירת הכונס והמומחה הם אינם קרובים לסיום. החומר שבו מבצעים הכונס והמומחה את החיפוש איננו מתכלה והוא שמור בידיהם מכל משמר. מאומה לא יקרה לפיכך, אם בתיק זה, המתנהל כבר למעלה משנתיים ימים, 'יושעו' ההליכים הנוגעים לכונס, עד להכרעת בית המשפט העליון בשאלת משוא הפנים".

7.         נימוק נוסף, שהוזכר בסעיף 25 לבקשה, הוא כי חלק מב"כ המבקשים נמצאים בחופשה בחו"ל (עו"ד שניידר, ישהה בחו"ל בין התאריכים 14-24 לאוקטובר; עו"ד קוזלובסקי נמצא בחו"ל וישוב ביום 17.10.11).

8.         בהחלטתי, מיום יט תשרי תשע"ב (17.10.11), הבעתי פליאה על כך שמוגשת בקשה כזו בלי לצרף את עמדת הצדדים האחרים (התובעים וכונס הנכסים).

9.         לכן, אפשרתי הן לתובעים והן לכונס הנכסים להגיב, עד יום 25.10.11 (בשל פגרת הסוכות).

10.       לא נעניתי לבקשה, ולא בטלתי את הדיון שנקבע ליום 30.10.11, וזאת כפי שהסברתי בפיסקה 4 להחלטתי: "לאור לוח הזמנים שלי, בגלל תיקים רבים אחרים ואילוצי לוח נוספים".

11.       איפשרתי, במסגרת צו ארעי, לנתבעים שלא לפעול על פי לוח הזמנים להגשת התגובות, אך ורק מטעם אחד: התחשבות בלוח הזמנים האישי של שני עורכי הדין הנ"ל הנמצאים בחו"ל (פיסקה 3 להחלטתי הנ"ל).

12.       ביום 25.10.11, הוגשה תשובת התובעים, אשר עמדתם היא כי יש לדחות את הבקשה לשינוי לוח הזמנים, תוך חיוב המבקשים (הנתבעים) בהוצאות לדוגמא.

13.       ב"כ התובעים, עורכי הדין קלגסבלד, לויטה ושגיא, מציינים כי עוד ביום 7.8.11 התחייבו הנתבעים להגיש את תגובתם לבקשה 44, תוך 7 ימים מההחלטה שתינתן בבקשה 45, אם זו תידחה, כפי שאירע. אי מסירת נתון זה במסגרת הבקשה להארכת המועדים, היא בעיני ב"כ התובעים "גילוי של חוסר תום לב בוטה שדי בו על מנת להביא לדחיית הבקשה" (סעיף 16 לתשובת משיבים 1-2 , מיום 25.10.11).

14.       טענה נוספת בפי ב"כ התובעים מתייחסת לנושא משפטי. בעוד הנתבעים מתבססים על תקנה 471ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), וטוענים " שהכלל הוא שהדיון נפסק עד להכרעה בערעור" (הקטע המודגש לקוח מטיעוני ב"כ הנתבעים, בבקשתם לשינוי המועדים, כאשר ההדגשה היא במקור; ראה הציטוט המלא בפיסקה 4 לעיל), טוענים ב"כ המבקשים כי נוסח התקנה הוא הפוך, וכי, כלשון עורכי הדין קלגסבלד, לויטה ושגיא, טענת המבקשים הינה בגדר "בקשה עזת פנים, שמי שאינם מהססים להטעות את בית המשפט הנכבד בנוגע להוראות הדין, וטוענים כאילו הכלל הקבוע בתקנה 471ג... הוא 'שהדיון נפסק עד להכרעה בערעור, וזאת שעה שהכלל הקבוע בתקנה 471 ג  הוא הפוך בדיוק" (סעיף 1 לתגובה; ההדגשות והקוים במקור).

15.       ביתר פירוט, מסבירים ב"כ המבקשים כי מטרת הוראת הדין, דהיינו: תקנה 471ג(א) לתקנות, כפי שמצוטטת על ידם, נועדה למנוע מצב שבו טענת הפסלות תהפוך לנשק טקטי בידי מי שמבקש לעכב את ההליך, ולכן, הכלל הוא כי " יש להמשיך עם המשפט ולא להשעותו" (סעיף 17 לתגובה; ההדגשות והקו במקור).

16.       בפי ב"כ המבקשים טעמים נוספים לדחיית הבקשה ללוח זמנים, כאשר הם מצביעים על כך שמדובר בכוונה מתמשכת של הנתבעים לגרום להארכת זמן, וליצור הזדמנויות לערעורים נוספים לבית המשפט העליון.

17.       בכל מקרה, הטענה כאילו לא ייגרם נזק לנתבעים, אינה נכונה, שכן היענות לבקשה היא בגדר "מתן פרס בלתי ראוי למי שאחראים להתמשכות ההליך"
(סעיף 20 לתגובה).

18.       כונס הנכסים הגיב באופן תמציתי, בציינו כי אין לו מעמד ישיר להתייחס לבקשות לעיכוב הליכים משפטיים בתיק, לרבות עיכוב החיפוש.